מסר ממשתתפת בקבוצת התמיכה לדודים שכולים
לאחרונה הגיעה לסיומה קבוצת תמיכה לדודות ודודים שכולים, שהתקיימה ברעננה בהנחיית אירית ממן ורעות גולדשמידט גלילי. אירית מספרת: "בקבוצה השתתפו כ-10 דודים ודודות, רובם דודים לחיילים שנפלו במהלך המלחמה. הקבוצה הוקמה מתוך הבנה שדודים לא מקבלים מקום לאבל שלהם, המדינה לא מכירה בהם, ופעמים רבות הם מרגישים לבד. הם מתמודדים עם אובדן של אחיינים אהובים וגם עם כאבם של ההורים השכולים שזקוקים לתמיכה שלהם. מצד שני הם זקוקים לתמיכה בעצמם, ולכן הם קצת הולכים לאיבוד.
"הקבוצה נתנה להם מקום ואפשרה להם להיות ביחד, לשתף חוויות ותחושות. הם הרגישו שרואים אותם, שרוצים לשמוע אותם, ומאוד העריכו את זה. בפגישות השתמשנו בכלים מגוונים כמו כתיבה, ציור וקלפים. נוצרו קשרים חמים בין המשתתפים, והם החליטו להמשיך להיפגש באופן עצמאי".
עם סיום הקבוצה, משתתפת שביקשה להישאר בעילום שם כתבה מכתב המסכם את תחושותיה:
"כשחשבתי על סיום המפגשים קפצה לי לראש תמונה של 'קינצוגי'. הקינצוגי הוא אומנות יפנית של חיבור שברי כלי חרס והדגשתם בצבע זהב. מאחורי הקינצוגי עומדת פילוסופיה לפיה מאמינים כי משהו הופך למושלם רק לאחר שנפגם. היפנים רואים בשבור את השלם, והבחירה לעטר את הכלי בצבע זהב באה להדגיש זאת, להעיד שהכלי מיוחד ושרד למרות הנזק.
"… לאחר התבוננות ומחשבה אני חושבת שכמו הקינצוגי, אתם אפשרתם לי להראות ולחשוף את קווי השבר שיש בי, על אף שאני 'רק' דודה שכולה, ועל כך אני רוצה להודות לכם.
אז תודה שנתתם לי מקום פיזי ורגשי,
תודה שהכלתם את הכאב גם כשהיה לי קשה לבטא אותו במילים,
תודה שתמכתם במילה, במבט, בהנהון, בחיבוק,
תודה ששיתפתם ונתתם ביטוי לקשיים שלכם שהדהו ו'נרמלו' את הקושי שלי,
תודה שהייתם חלק ממסע ההתמודדות של תקופה קשוחה בחיי".
עמותת מרכז אלה שמה דגש על סיוע למתמודדים עם אובדן לא מוכר, עם כאב שלעתים נותר 'שקוף'. אנחנו כאן כדי להושיט יד, לתמוך ולתת כלים להתמודדות.
בקרוב תיפתח ברעננה קבוצת תמיכה נוספת לדודות ודודים שכולים. לפרטים נוספים והרשמה לקבוצה, יש ליצור קשר עם עמית בטלפון 050-9322200.
ההשתתפות בקבוצה ללא תשלום.
