אובדן אב או אובדן אם הוא אחד מהאירועים המכוננים, כואבים והמשמעותיים ביותר שאדם עובר בחייו
אובדן הורה הוא אחד מהאירועים המכוננים, כואבים והמשמעותיים ביותר שאדם עובר בחייו. עוצמת האובדן מושפעת ממספר פרמטרים, וביניהם גיל הילד, טיב הקשר שלו עם ההורה, מידת התלות בהורה, נסיבות המוות, משתנים אישיותיים, יחסים בינאישיים בתוך ומחוץ למשפחה ועוד.
עם אובדן האב או האם עלולה להתנפץ האשליה שהורינו יהיו שם עבורנו לנצח כדמויות מגוננות וזמינות. כאלו שנמצאות שם עבורנו ויהי מה ובאופן בלתי תלוי. חרף הסבירות הגבוהה שבמוקדם או במאוחר נידרש להתמודד עם פרידה מהורינו, רובנו חיים את שגרת יומנו מבלי "להתכונן" לכך באמת. למותם של הורינו פוטנציאל להותירנו בחוויה קשה של בדידות, ולעתים חמור מכך, אף תלישות וזרות.
תמות מרכזיות בתהליך ההתמודדות עם האובדן
במכון הטיפולי שלנו אנו פוגשים משפחות ויחידים רבים שמגיעים בעקבות אובדן של אחד ההורים ולעתים אף שניהם. מתוך הניסיון הקליני אנו מזהים מספר תמות מרכזיות שעשויות להתעורר לאחר אובדן הורה. תמות אלו משפיעות ומעצבות את תהליך ההתמודדות:
לגיטימציה להתאבל
אובדן הורה נתפס כשלב התפתחותי צפוי מבין שלל אירועים מצערים בחיינו ולכן נדמה כי המסר החברתי הסמוי מגולם בציפייה לחזרה לשגרת החיים, להסתגלות מהירה ובהיעדר לגיטימציה לכאוב באופן עוצמתי ולאורך זמן. ילדים צעירים המאבדים הורה מאבדים דמות התקשרות משמעותית, מרכזית ולעתים אף בלעדית בה הם תלויים, ותחושת האמון שלהם בעולם מתערערת באופן דרמטי. יחד עם זאת גם הם אינם מקבלים לרוב את המרחב הנדרש לעיבוד מותאם. ילדים חוששים לצער או להכביד על ההורה שנותר בחיים, וכמו כן לא מן הנמנע שההורה ימנע מלשוחח על המוות והכאב עם הילד מתוך רצון להגן עליו מפני כאב האובדן. החשש לצער ולפגוע ביקירים שלנו מונע לעתים שיח פתוח, שיתוף וקרבה כחלק מההתמודדות עם האובדן ומאלצת כל אחד מבני המשפחה להתמודד לבדו. קשר הורה-ילד הוא לעתים הקשר הארוך והמשמעותי ביותר בו משתתף אדם בחייו. באמצעות קשר זה הוגדרה זהותנו, ניתן בסיס ערכי לקיומנו וסופקו צרכינו הבסיסיים ביותר. מכאן, אובדן אב או אם הוא אובדן קשר יקר ערך שאין שני לו ויש לאפשר לכל אדם ובכל גיל את מרחב ההתאבלות הראוי והנדרש, כולל שיתוף והכרה ביגונו.
טיב הקשר עם ההורה המת
אובדן הורה יכול להציף קונפליקטים ורגשות בלתי מעובדים שאפיינו את הקשר עמו לאורך השנים. אם הקשר היה מיטיב ומספק, יש והאבלים יחושו צורך להאדיר או לעשות אידיאליזציה להורה שנפטר. אם הקשר היה רווי במתחים, יתכן ויעלו רגשות כמו כעס, אשמה, דיכאון וחרדה. האשמה והחרטות עשויים גורמים לכאב רב ועשויים להקשות על תהליך האבל. כמו כן, ישנה משמעות למידת התלות באב או באם, בין אם מדובר בתלות רגשית, פיזית או כלכלית. ככל שההתקשרות בין ההורה לילד הייתה בטוחה יותר, כך יחווה הילד או הבוגר יותר ביטחון להתמודד בעולם גם ללא ייצוגו הפיזי של ההורה בחייו, אלא מתוך הפנמה ברורה של דמותו ושל ערך הקשר עמו.
נסיבות האובדן
אובדן בנסיבות טראומטיות ו/או שאינן טבעיות טומן בחובו מורכבות העלולה להקשות עם ההתמודדות הספונטאנית עם האבל. הדבר נכון לכל סוגי האובדנים, בכלל זה להתמודדות עם אובדן הורה. מוות בנסיבות טראומטיות ופתאומיות (כגון תאונת דרכים, התאבדות, רצח,תאונת עבודה וכיו"ב) עלול לעורר סימפטומים פוסט טראומטיים בקרב השארים וכן לגרום לתגובת יגון חריפה. מוות כתוצאה ממחלה עלול מחד לאפשר תהליך פרידה ומאידך, לעורר קשיים נוכח הסבל המתמשך והתפקיד הסיעודי החדש שהופקד אצל הבן או הבת מכורח המציאות הכפויה.
מעגלי תמיכה
אובדן הוא מצב משברי המצריך התגייסות משפחתית, חברתית ואף קהילתית. היכולת לבקש עזרה מאחרים ולקיים קשרים חברתיים מאפשרת לאדם לייצר שליטה במקומות של אי ודאות ופסימיות. כשמת הורה, נשבר רצף מסוים בחיי האדם. משהו בזהותו עלול להיסדק ותפקידו כ"בן של" נגזל. מכאן, השמירה על רצף הקשרים האחרים בחיים היא חיונית לתהליך ההחלמה ולהחזרת הוודאות והביטחון ויש לה השפעה גדולה על תהליך ההתמודדות.
המשכיות הקשר עם ההורה המת
התיאוריות העכשוויות והמעודכנות ביותר בתחום האובדן והשכול מעידות על כך שהקשר עם היקרים לנו אינו נגדע עם מותם אלא ממשיך להתקיים, להתפתח ולהשתנות במהלך החיים. אנו ממשיכים לתפקד, אך לצד זאת לחשוב ולחלום על אהובינו, להכלילם בסיפורנו, להנציחם ולהנכיחם בחיינו: אנו ממשיכים להכין מתכונים אהובים שאימנו או אבינו הכינו לנו בילדותנו, ממשיכים לשוחח ולעתים אף להתווכח עם קולות אהובינו המופנמים בתוכנו וחוזרים למקומות שאהבו יקירנו ושיצרנו בהם זיכרונות טובים עמם. אנו מנסים לייצר משמעויות לאובדן בדרכים של הנצחה וזיכרון, ובכך בוחרים את דרכנו באופן אקטיבי וסובייקטיבי.
לסיכום, אובדן אב או אובדן אם הוא אירוע כואב המותיר את האדם עם תחושה קשה של בדידות, עצבות ותלישות, בכל גיל ושלב בחיים. אובדן הורה מנפץ את האשליה כי הורינו יהיו שם עבורנו לנצח. הקשר בין הורה וילד הוא לעתים הקשר הארוך והמשמעותי ביותר בו משתתף אדם בחייו, באמצעותו מוגדרת זהותו, ערכיו ואורחות חייו. אל תישארו לבד עם כאב האבדן. אם אתם חשים מצוקה וצורך לעבד את האובדן, לדבר על יקירכם ולקבל תמיכה וליווי, צוות המטפלים שלנו זמין עבורכם.
