לאחרונה נערך מפגש אחרון לקבוצת התמיכה בטורעאן
אובדן של אדום קרוב משנה את מהלך החיים. העולם המוכר נעצר מלכת. מתוך הכאב העמוק, נולדה בטורעאן קבוצת תמיכה לנשים שחוו אובדן של קרוב משפחה. הקבוצה העניקה למשתתפות מרחב בטוח לשיתוף ועיבוד האובדן, ובעיקר את התחושה שהן לא לבד. הקבוצה הוקמה ביוזמת מחלקת הרווחה בטורעאן בהנחיית מטפלות ממרכז אלה.
"הקבוצה נולדה מתוך צורך משמעותי שעלה מהשטח", מספרת מרווה דיאב, עובדת סוציאלית ומנחת קבוצות במרכז אלה, שהייתה שותפה לגיבוש היוזמה יחד עם נארימאן דביני, מנהלת מרכז הסיוע למשפחות שחוו אובדן פתאומי. "חיפשנו מענה טיפולי שיאפשר לנשים לעבד את חוויית האובדן ולשתף בכאב בסביבה שבאמת מבינה אותן".
עשרה שבועות של שותפות גורל
לאורך עשרה מפגשים שבועיים, הפך החדר בטורעאן למרחב בטוח ומכיל. תחת הנחייתן של מרווה דיאב ותחריר שיח חליל, פסיכותרפיסטית ומנחת קבוצות, יצאו המשתתפות למסע משותף.
"לאורך המפגשים, המשתתפות קיבלו הזדמנות לעצור לרגע את מרוץ החיים", משתפת תחריר. "הן סיפרו את סיפורי האובדן שלהן, נתנו מקום לגעגוע ולזיכרונות הכואבים, ועשו זאת בסביבה שהפחיתה את תחושת הבדידות המלווה לעיתים קרובות את האבל. המפגש עם נשים אחרות שמתמודדות עם חוויות דומות יצר תחושת שייכות עוצמתית".
כלים למציאת משמעות
התהליך הקבוצתי לא התמקד רק בכאב, אלא גם בבנייה מחדש. המפגשים שילבו שיח קבוצתי מרגש יחד עם תרגילים חווייתיים וכלים מעשיים לחיזוק החוסן האישי והמשפחתי. המשתתפות למדו לזהות את מקורות הכוח הפנימיים שלהן ולפתח דרכי חשיבה המסייעות למצוא תקווה גם לצד האובדן.
"ראינו כיצד מרחב של הקשבה ואמון הופך למקור של כוח", מוסיפה מרווה. "המשתתפות לא רק עיבדו את העבר, אלא גם רכשו כלים להתמודדות עם אתגרי היומיום וחיזקו את תחושת המסוגלות שלהן להמשיך הלאה".
עם סיום המפגשים, הקשרים שנרקמו בין הנשים הפכו לרשת תמיכה חיה ונושמת שתמשיך ללוות אותן גם בדרכן העצמאית. שיתוף הפעולה המוצלח בין מחלקת הרווחה בטורעאן לבין מרכז אלה הוכיח פעם נוספת עד כמה המענה הקבוצתי והקהילתי הוא קריטי בתהליכי החלמה.
