חדשות, חידושים ועידכונים בניוזלטר של אלה

רוצים לקבל את הניוזלטר שלנו? מלאו פרטים

לא ספאם. ניוזלטר - הירשמו!

תודה רבה
הבקשה לא הגיעה... משהו לא תקין
רבקה רצ'בסקי ובעלה

"עכשיו זה בדיוק כמו אז: אין לנו ברירה"

קהילה הולנדית

בתקופת השואה היא התחבאה אצל שבע משפחות שונות. היום, כשהיא מפונה מביתה מזה חודשיים, רבקה רצ'בסקי לא מוטרדת מזיכרונות השואה ומתנחמת בכך שהיום, בניגוד לעבר, היא לא לבד

ניצולת השואה רבקה רצ'בסקי בת ה-87 חיה על המזוודות כבר יותר מחודשיים. יחד עם בעלה, צבי, היא פונתה מקיבוץ סאסא לקיבוץ דליה ב-9 באוקטובר, ומשם למעגן עדן שבכנרת.

רבקה מספרת: "למחרת פרוץ המלחמה קיבלתי טלפון מהקיבוץ שלנו שהם רוצים לפנות את כל הילדים ובעלי מוגבלויות הניידות. יכולנו לבחור בין דליה לנחשולים. 'אני לא רוצה ללכת לשום מקום', אמרתי. 'פשוט תשאירו אותי כאן'. אבל אחרי שניסינו לסגור את דלת הממ"ד לבקשת הקיבוץ ולא הצלחנו בגלל הכובד שלה, עזבנו בכל זאת.

"חשבתי היטב מה נצטרך וארזתי במהירות את המזוודות שלנו, אבל לא חשבנו שזה יימשך הרבה יותר משבוע. אף אחד לא ציפה שנהיה רחוקים מהבית כל כך הרבה זמן. לכן מדי פעם מישהו בכל זאת חוזר לסאסא להביא בגדים וציוד נוסף".

קיבוץ סאסא, אליו הגיעה רבקה כחיילת ב-1956 ומעולם לא עזבה, נמצא בצפון הארץ, קרוב לגבול עם לבנון. "מבחינה טופוגרפית קשה להגיע", אומרת רבקה. "היו מעט רקטות שנפלו כאן. במלחמות הקודמות הפריעה לנו בעיקר הארטילריה הכבדה שלצדנו, אבל ברור שאנחנו חיים באזור בסיכון גבוה.

"אם את שואלת אותי מה שלומי, אני חייבת קודם כל להגיד לך שכמו מפונים רבים אחרים, אני סובלת בעיקר מכאבי בטן. זה כנראה פסיכוסומטי. המלחמה הזו מביאה איתה דברים נוראיים שמציגים לנו דרך התקשורת, ואני חושבת שהפינוי השני היה יותר מדי בשבילי. למרות שהתנאים טובים ומטפלים בנו מהבוקר עד הערב, אנחנו עדיין מרגישים נסערים וחסרי ביטחון. הוציאו אותנו מהשגרה שלנו. אנחנו חיים בחלל קטן בלי החפצים שלנו ולא יכולים לעשות הרבה. למשל, אני אוהבת לאפות ולבשל, אך זה לא אפשרי. אני גם חרדה לבריאותי. לא מזמן קיבלתי מסתם לב חדש ואני עדיין מקבלת טיפול. אחרי שהגענו למעגן עדן הייתי מותשת, ישנתי המון. אני עדיין עייפה ויש לי מעט אנרגיה. אני צריכה להכריח את עצמי לעשות משהו.

"זיכרונות השואה לא מטרידים אותי. במהלך המלחמה ההיא הייתי מבודדת לחלוטין. כילדה קטנה התחבאתי בשבע כתובות, אצל שבע משפחות שונות, לבדי. עכשיו, לעומת זאת, אני עם בעלי ו-150 אחרים מסאסא, ואנחנו בקשר רציף עם חמשת הילדים והנכדים שלנו. דווקא בגלל שהיה לי הרבה יותר קשה בזמן השואה, אני חושבת שזה לא כל כך מפריע לי עכשיו. ועכשיו זה בדיוק כמו אז: אין לנו ברירה".

עמותת מרכז אלה מעניקה תמיכה חינם לאנשים הזקוקים לעזרה נפשית עקב המצב בארץ. ההתערבות הדחופה מתבצעת בקליניקות שלנו או בטלפון/זום. לתיאום פגישה ניתן לשלוח הודעה כתובה לוואטסאפ שמספרו 050-6644000, ואנחנו נחזור אליכם בהקדם.

מאת
לאונטין פרמן
מנהלת תוכן - הולנדית
תודה רבה לך!
אופס... משהו השתבש בשליחת התגובה. נסו שוב מאוחר יותר
חזרה