חדשות, חידושים ועידכונים בניוזלטר של אלה

רוצים לקבל את הניוזלטר שלנו? מלאו פרטים

לא ספאם. ניוזלטר - הירשמו!

תודה רבה
הבקשה לא הגיעה... משהו לא תקין

מותר לך לכעוס

קהילה הולנדית

חשוב שנקבל את זה שאנחנו כועסים, מיואשים ומתוסכלים כרגע, כדי שנצליח להתקדם לצעד הבא

בזמן שאני כותבת שורות אלה, אנחנו נמצאים בתוך האירועים הדרמטיים והטראומתיים ביותר שידעה ארצנו. בכל רגע נתון יש התפתחויות חדשות ובלתי צפויות. לאחר מספר ימים של חוסר ודאות, פחד, כעס וחוסר אונים, אנשים מתחילים להגיע לקצה היכולת שלהם להכיל את האירועים. אין כבר כמעט סבלנות ואנרגיה להתמודד עם המצבים היומיומיים, גם אם המצב מבקש זאת מכולנו.

איך נוכל לעבור את התקופה הזו כשאנחנו לא יודעות ויודעים למה לצפות מדקה לדקה, כשאי אפשר לתכנן משהו מראש ליותר מכמה שעות, או אולי יום? באמצעות דימוי, ארצה לתאר איך נראית ההתמודדות שלנו בתקופה זו. כשאנחנו צריכים ללכת על גשר תלוי ולא יציב מעל תהום, עלינו להיות מרוכזים כל הזמן על מנת לבחור איפה ואיך להניח את הצעד הבא, כדי להגיע לצד השני בבטחה ובמצב נפשי ופיזי סביר.

דימוי זה מגיע מוויקטור פרנקל, מחבר "האדם מחפש משמעות", שכתב את הספר שנה לאחר שחרורו ממחנות עבודה ומחנות ריכוז. כידוע, פרנקל חווה את האירועים הנוראיים ביותר במהלך מלחמת העולם השנייה. אף על פי כן, הוא קבע כי לחיים יש משמעות, למרות כל העוול והיעדר כל היגיון.

אפשר למצוא משמעות גם לאחר חוויית אירועים קשים, אך כפי שפרנקל רצה להבהיר בדימוי הגשר, הדבר אינו אפשרי כשאנחנו נמצאים במצב של חוסר ודאות וחוסר ביטחון מוחלט. לכן עלינו לראות איך אפשר לקיים את עצמנו רגשית ופיזית ולעבור את התקופה הזאת הכי טוב שאפשר, או במילים של הדימוי – לעבור את הגשר הבלתי יציב הזה אל הצד השני. עלינו לשאול את עצמנו בכל רגע נתון מהו הדבר הנכון ביותר עבור עצמנו על מנת שיתאפשר לנו לעשות את הצעד הבא.

חשוב שנקבל את זה שאנחנו כועסים, מיואשים ומתוסכלים כרגע, דווקא כדי לתת מרחב לאותם רגשות. אנחנו יכולים לחבק את עצמנו ואת רגשותינו או לחפש מישהו אחר שייתן לנו את החיבוק הרגשי. כשאנחנו מרגישים שמותר לנו לכעוס, להיות עצובים או מתוסכלים ומישהו נותן לנו את המקום הרגשי הזה, אנחנו מקבלים אוויר, מרגישים טוב יותר עם עצמנו ומסוגלים לעשות את הצעד הבא.

דיברתי עם קולגה וחברה שכעסה על מישהו. בשל התנאים הנוכחיים, היא חשה אשמה על הכעס הזה. אמרתי לה שמותר להרגיש את הכעס ולהכיר בו. היא יכולה להגיד לעצמה – אני כועסת על אותו אדם, מבלי בהכרח לעשות משהו עם הכעס הזה. אותה חברה אמרה לי באותו הרגע שזאת ההערה החשובה ביותר בשיחה שלנו: קבלת הכעס של עצמה אפשרה לה לעשות את הצעד הבא.

לפעמים אולי נרצה להסיח את דעתנו על ידי יציאה לעבודה, על ידי עזרה למישהו במצוקה, על ידי טיול או קריאת ספר שלא קשור לאירועים הנוכחיים, בעוד שבפעמים אחרות אולי נרצה להתעדכן בחדשות. חשוב לשאול את עצמך שוב ושוב האם זה מה שמרגיש לי טוב כרגע. המטרה שלנו היא לעבור את התקופה המאתגרת הזאת בצורה בריאה עד כמה שניתן.

מאת
ד"ר סוניה פאו
עו"ס ומרצה באוניברסיטת חיפה ובמרכז האקדמי רופין
תודה רבה לך!
אופס... משהו השתבש בשליחת התגובה. נסו שוב מאוחר יותר
חזרה