חדשות, חידושים ועידכונים בניוזלטר של אלה

רוצים לקבל את הניוזלטר שלנו? מלאו פרטים
תודה רבה
הבקשה לא הגיעה... משהו לא תקין

כרעם ביום בהיר

מרכזי סיוע

ההתמודדות במקרה של אובדן פתאומי, ללא הסבר או התראה, אשר נוחת על המשפחה כרעם ביום בהיר, הוא קשה מנשוא והגעגוע הוא אינסופי.

כחלק מפעילות מרכזי הסיוע למשפחות שחוו אובדן פתאומי אנו מקיימים טקסי זיכרון שנתיים לזכר קורבנות תאונות הדרכים, נפגעי עבירות המתה ומתאבדים. בשנים כתיקונם האירועים היו שונים באופיים והתקיימו במפגש פנים  אל פנים. השנה כמו כמעט בכל תחום אחר בחיינו נאלצנו לעשות התאמות ושינויים לימי קורונה.

צוות של עובדי מרכזי הסיוע בעמותת "בשביל החיים", עמותת 'אלה' ומשרד הרווחה התכנס וחשב על מענה מכובד ומתאים לימים אלה, היה ברור שגם במצב הנוכחי מפגש הזיכרון הוא חשוב ביותר עבור המשפחות ואנו לא מוותרים עליו.

ההתמודדות במקרה של אובדן פתאומי, ללא הסבר או התראה, אשר נוחת על המשפחה כרעם ביום בהיר, הוא קשה מנשוא והגעגוע הוא אינסופי. רצונו של אדם, במות עליו יקירו, היא לשמר את זכרו לעד. המטרה שלנו במפגשי הזיכרון היא  לאפשר למשפחות להיות יחד ולזכור יחד, תוך מתן הכרה מצד הציבור בכללותו למשפחות שמתמודדות יום יום עם האובדן והשלכותיו.

בחודש נובמבר התקיים המפגש הראשון לזכר הרוגי תאונות הדרכים, שני מפגשי הזיכרון הנוספים התקיימו במהלך חודש דצמבר.

בטור זה נשתף אתכם בחוויות מהמפגש אותו קיימנו.

המפגש נערך במקום נעים בשם "חדרפרטי" בתל אביב אליו הגיעו המשתתפים בטקס, והוא צולם ושודר בזמן אמת.

שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים כיבד את המשפחות בברכה מצולמת נוגעת ללב.

שמענו הרצאה חשובה ומעניינת של פרופסור מולי להד "מאין כוחות לשאוב" - איך מתמודדים עם שכול בתקופה שתחושת אי הוודאות והחרדה לחיים עולה.

ארבעה בני משפחה לקחו חלק בטקס והדליקו נרות זיכרון בשם המשפחות. רעות קליין הדליקה נר לזכר אימה אסתר קליין ז"ל, אסתר טקלה הדליקה נר לזכר אחותה אילנית טקלה ז"ל, עלאא יאסין הדליק נר לזכר אחותו סוג'וד יאסין ז"ל ועומר הלוי חזן הדליקה נר לזכר בת זוגה יעל לוי חזן ז"ל.

את המפגש ליוו הזמר הראל סקעת והנגן אלון רדעי .

בני משפחה רבים שצפו בטקס מביתם שיתפו אותנו לאחר מכן בחוויה המרגשת ולעיתים גם המפתיעה בעוצמתה למרות היותו של הטקס מקוון. ההרגשה היתה שכל אחד בביתו אבל כולנו יחד.

כתבה לי לאחר המפגש אם שכולה שאני מלווה-  "ישבתי בביתי ובכיתי עם מדליקי הנרות שסיפרו את סיפורם שהוא גם סיפורי. על אף המסך והמרחק הרגשתי יחד, הרגשתי חלק. תודה שלא וויתרתם ונתתם מקום לזיכרון הרוגי תאונות הדרכים גם בשנה מורכבת זו."

אף כי המשפחות  לא זקוקות לערב הזיכרון כיוון  שהזיכרון מלווה אותן יום יום ושעה שעה ישנה משמעות גדולה לזיכרון הקולקטיבי, להבנה שהן לא לבד, שישנם אנשים כמוהם שנושאים את אותו הכאב ופוסעים באותו שביל התמודדות בלתי נגמר.

ניתן לצפות בהקלטות של הטקסים באתר של מרכז אלה בלשונית פרסומים.

 

 

 

מאת
דלית אשורי
עו"ס ומנהלת מרכז סיוע אזור חדרה
תודה רבה לך!
אופס... משהו השתבש בשליחת התגובה. נסו שוב מאוחר יותר
חזרה