חדשות, חידושים ועידכונים בניוזלטר של אלה

רוצים לקבל את הניוזלטר שלנו? מלאו פרטים

לא ספאם. ניוזלטר - הירשמו!

תודה רבה
הבקשה לא הגיעה... משהו לא תקין

להיתמך ברגע הנכון

מכון טיפולי

אפשר להתמודד לבד עם אתגרי החיים, אבל לפעמים יש צורך בעזרה מקצועית. כך תדעו מתי

 אתגרים ומצוקות נפשיות הם חלק בלתי נפרד מהחיים. על חלקם אנחנו מתגברים בכוחות עצמנו, חלקם משאירים את חותמם לאורך שנים (ולפעמים לתמיד), וחלקם משנים את מסלול חיינו באופן דרמטי ומעמידים אותנו בפני מציאות חדשה לחלוטין. תמיכה מקצועית מסייעת בהתמודדות עם הקשיים, ולעתים היא חיונית כדי להתגבר עליהם ולחזור לתפקוד מלא ולרווחה נפשית. איך מזהים את הרגע בו הגיע הזמן לפנות לעזרה? מתי תמיכה נפשית יכולה למנוע החמרה של קשיים קיימים, והאם אפשר לזהות סימני מצוקה גם אצל הסובבים אותנו? מרינה שטרק, עו"ס BSW, מטפלת זוגית ומשפחתית ומנהלת קלינית במרכז אלה, מצביעה על הסימנים המעידים על כך שכדאי לפנות לטיפול.

עוד לפני שיש בעיה

"עדיף להגיע לטיפול עוד לפני שנדלקת נורה אדומה. בעבר, טיפול נפשי נחשב כפתרון קיצוני למצבים פסיכיאטריים מורכבים אבל היום המודעות לחשיבות הטיפול גברה, והוא נתפס כהשקעה בעצמי. אני חושבת שכל אחד צריך לגשת לטיפול, ואפשר להתחיל כבר בגיל יחסית צעיר – בסביבות שנות העשרים. בגיל הזה מתקבלות הרבה החלטות, זו צומת דרכים משמעותית, וטיפול יכול לסייע בקבלת ההחלטות ולכוון לבחירות מיטיבות. מי שמתקשה לממן טיפול יכול להיעזר בגופים המסבסדים את הטיפול באופן חלקי, ואפשר גם לפנות אלינו ולקבל טיפול בתעריף מופחת".

מצוקה מתמשכת

"כשמתמודדים עם מצוקה רגשית לאורך זמן, ולא מדובר במשהו חד פעמי כמו יום גרוע או שבוע רע, זה סימן שכדאי לפנות לטיפול. מצבים כאלה מושכים אותנו למטה, ופעמים רבות גורמים לנו לצמצם את עצמנו, להימנע מעשייה, להישאר בבית, לא לשתף, וכך המצוקה הולכת וגוברת. באופן אוטומטי אנחנו נוקטים בהימנעות, וההימנעות לא פותרת את הבעיה אלא רק מחמירה אותה".

אובדן ושכול

"כשמאבדים מישהו קרוב, במקרים רבים זו סיבה לפנות לטיפול. לפעמים התערבות לא ארוכה יכולה לעזור, לחבר את המטופל בחזרה לכוחות שלו ולסייע לו למצוא את הדרך בתוך האבל. כשבן משפחה נפטר, אני ממליצה ללכת עם כל המשפחה כדי למצוא ביחד את הדרך להתמודד, ולא להיות עם זה לבד".

דפוס שגורם לסבל

"אם יש לי איזשהו דפוס בחיים שאני לא אוהבת, שאני רוצה לשנות אותו, שאני חושבת שהוא לא טוב – זו סיבה לפנות לטיפול. זו יכולה להיות התמכרות למשהו, קושי לקבל ביקורת שפוגע בי בעבודה ובזוגיות, או כל דפוס אחר שמעכב אותי ומפריע לי".

דימוי עצמי נמוך

"מחשבות שליליות על עצמי, כמו – אני אפס, אני כישלון, אני לא שווה כלום, אני מאכזבת – יושבות פעמים רבות על היחסים הראשוניים בחיים, ולעתים על אירועים טראומטיים. מחשבות מסוג זה שמלוות אותנו לאורך זמן עלולות לפגוע בהנאה שלנו מהחיים, ביכולת לפרגן לעצמנו, להיות עם חמלה לעצמנו, להעריך את עצמנו וליצור קשרים מספקים עם אנשים אחרים שיתנו לנו את התחושות האלה. פעמים רבות אנחנו נוטים לחשוב שהמחשבות האלה תלויות באחרים, אבל למעשה זה קול פנימי שצריך לנהל איתו דיאלוג ולא להיכנע לו. טיפול יכול לסייע משמעותית במצבים כאלה".

עצב, חרדה ומחשבות אובדניות

"מחשבות אובדניות, רצון לא להיות יותר, לא לסבול יותר – גם אם מדובר 'רק' במחשבה ולא ברצון אמיתי ליישם אותה, חשוב לפנות לטיפול ולדבר על הדברים. פעמים רבות, אנשים מרגישים בושה לשתף בתחושות הקשות האלה, אבל היום אנחנו יודעים שעצם השיתוף הוא הגורם מספר אחת המונע אובדנות. לשתף אחרים במה שעובר עלי ובקושי שלי – בסופו של דבר זה מציל חיים. במקרים רבים האובדנות היא פתרון סופי לבעיה זמנית, למשהו שאפשר היה לצאת ממנו. חשוב מאוד לפנות לטיפול במצבים כאלה".

אירוע טראומטי

"כל אירוע שאני חווה אותו כטראומטי – תקיפה מינית, הטרדה מינית, עדות לתאונה, עדות לאלימות, דברים שראיתי בטלוויזיה, לידה, אירוע בטחוני – אם זה משפיע עלי לרעה, מערער את תחושת הביטחון שלי ואת תחושת המסוגלות, מומלץ לפנות לטיפול ולעבד את התחושות".

סדקים בזוגיות

"אני מאוד מאמינה בטיפול זוגי ומשפחתי. בדרך כלל אנשים מגיעים לטיפול כשהמצב מאוד קשה, כשיש ריבים, טינה ובוז אחד כלפי השני, והמון כעסים וחשבונות מן העבר. במצב הזה קשה יותר לעזור, ולכן כדאי להגיע לטיפול לפני שמתחילות הבעיות העמוקות – כשיש לבטים, כשהדברים לא מסתדרים. במצב כזה, גם טיפול יחסית קצר יכול לחזק, לעזור ולסייע במציאת הדרך הנכונה. האפקט של הטיפול חזק מאוד והוא מונע את ההידרדרות שהייתה יכולה לבוא עם הזמן. חשוב ללכת ביחד, כי זה מאפשר לשמוע את הזוויות של כולם ולהסתכל על ההקשר הרחב של המשפחה או של הזוג, להבין איך כל אחד רואה את הדברים ואיך מתוך זה מנהלים את הקשר".

מצוקה של ילדים

"כשמדובר בילדים, ברוב המקרים הילד 'מתנהג את המצוקה שלו' ולא 'מדבר אותה'. ילדים לא תמיד יודעים להבין או לבטא את המצוקות שלהם, ולכן הם מתנהגים בדרכים שמשקפות את המצוקה: רגרסיה להתנהגות של גיל קטן יותר, התקפי זעם, אלימות, התפרצויות בכי, הימנעות, חוסר רצון לעשות דברים, התנגדות ללכת לבי"ס, איבוד עניין בתחומים מסוימים, שיבוש בהרגלי צרכים, בעיות סביב אכילה ועוד. ההתנהגויות האלה הן ביטוי למשהו עמוק יותר, מתחת לפני השטח. חשוב להסתכל על התפקוד של הילד בכל התחומים – החברתי, הרגשי, המשפחתי – ולראות אם יש משהו שמדאיג אותנו. אם כן, אפשר להתחיל מהתייעצות של פגישה או שתיים, ומשם לחשוב הלאה".

מצוקה של האחר

"אפשר לזהות את הצורך בתמיכה גם אצל מבוגרים הנמצאים סביבנו – חברים, שכנים, קולגות. אנשים רבים נמנעים מלהתערב מתוך מבוכה, אבל אני מציעה לא להסס ולהתעניין בעדינות, למשל – 'אני קצת מודאגת, אני שמה לב שבזמן האחרון את לא באה, את לא מדברת, את נראית לי קצת עצובה'. במקרים רבים, כשאנחנו מציעים לאותו אדם לגשת לטיפול, זה נותן לו לגיטימציה לעשות את זה. כשמישהו מבחוץ רואה את הלופ שאנחנו נמצאים בו, זה נותן את הדחיפה לפעול".

שינויים ותקופות מעבר

"תקופות מעבר הן במקרים רבים תקופות של בחירה, כשאנחנו עומדים לקראת שינוי כמו מעבר דירה, שינוי מקום עבודה או מעבר למדינה אחרת. כשאנחנו חווים שינוי גדול כלשהו בחיים, טיפול יכול לסייע בהסתגלות. באמצעות הטיפול אפשר למצוא את הדרך מחדש, להחליט מה לוקחים ממה שהיה קודם לתוך הדבר החדש ומה רוצים להשאיר מאחור. גם תקופות מעבר שהן חלק טבעי ממעגל החיים כמו מעבר להורות, מעבר להיות סבא וסבתא – כל המעגלים של החיים, מלידה ועד הזדקנות, הם במקרים רבים טריגר וסיבה טובה לפנות לטיפול".

מאת
עדי רשף
מנהלת תוכן, מרכז אלה
תודה רבה לך!
אופס... משהו השתבש בשליחת התגובה. נסו שוב מאוחר יותר
חזרה