עבור רבים מחברי הקבוצות החברתיות של אלה, הפכו מפגשים חברתיים חודשיים להיות פחות או יותר צורך הכרחי בחיים. עם זאת, כאשר נחתה עלינו הקורונה, היה צריך שלבור את מסורת הברזל. אנשים כבר לא הורשו להיפגש בהרכב המוכר. בינתיים החיים נמשכו, אנשים חלו ואפילו מתו. הקשר נשמר ככל שהתאפשר באמצעות טלפון ואינטרנט. במקרה הקיצוני, כמו אצל הבל, בעלי, שנפטר בתחילת ספטמבר, הגיעו הרבה ללוות אותו בדרכו האחרונה אך נרתעו בדרך מהמגבלות הקיצוניות.
בסופו של דבר, מפגשים אישיים, בשר ודם, נחוצים בכדי לשמור על הקשר בחיים
אך כמה זמן נוכל להחזיק כך מעמד? בסופו של דבר, מפגשים אישיים, בשר ודם, נחוצים בכדי לשמור על הקשר בחיים. תחת תנאים אלו נולד הרעיון של מפגשי הקפסולות, על פי כללי החוק. מה שאומר, מלבד חבישת מסיכות, מיקום באוויר הפתוח, לא יותר משבעה אנשים, ובמרחק שני מטרים זה מזה.
מנחת הקבוצה שלנו חילקה אותנו לקבוצות קטנות ומצאה לכל קפסולה מארח/ת שהסכים לארח בביתו. המארחים העניקו את התנאים הבסיסיים הבסיסית והאורחים דאגו למטעמים.
לי היה הכבוד להיות משובצת לקבוצה שהתארחה בגינה של אנקה לוי בכפר חיטים. כבר היה חשוך לגמרי כששמתי פעמי וצעדתי מתחת להר הגעש קרני חיטים שליד טבריה. הכרתי את המקום רק כשטח בו ניצח פעם סאלח א-דין את הצלבנים, שם באביב מלאים השדות בתורמוסים סגולים ותוכלו ליהנות מנוף מרהיב.
בגן שמאחורי הבית הלבן, אנקה, פיזיותרפיסטית ואם לחמישה ילדים, כבר הציבה את הכיסאות במעגל מתחת לעץ תפוזים עמוס לעייפה. שמיכות בהירות הונחו עליהם להתכסות מצינת הערב. אנקה הייתה עסוקה בהכנת קנקנים גדולים של תה צמחים. המשתתפים הנותרים טפטפו פנימה בהדרגה, כל אחד מהם נושא איתו משהו טעים. השולחן נעשה קטן מדי. אנשים אפו לכמות של הפורמט הרגיל, ולא לקבוצה קטנה. אבל נהנינו מכך, בעוד אנקה המשיכה למזוג תה.
בשעה תשע הגיעה רנאטה, 'הספרנית' של הקבוצה שלנו, יחד עם סל כביסה מלא בספרים בשפה ההולנדית, ספריית 'הקפסולה'. מיד התנפלתי, כי בפגישה 'הרגילה' האחרונה בפברואר החלפתי את ספרי והתגעגעתי אליהם. גם ערימות של כתבי עת לנשים בהולנדית היו שם בכמויות כמו העוגות: יותר מדי.
פרט לקולות הפטפוט שלנו, שרר שקט מוחלט בחוץ. בסך הכל קשה היה להשוות זאת למפגשים הנוצצים שיש לנו בשער הגולן. הדינמיקה והקסם הטבעי של אותם פגישות הוא הקשר האנושי. עכשיו היינו בקפסולה ואין בה הרבה מקום, אבל כולנו עשינו כמיטב יכולתנו כדי להפוך את זה לפגישה מוצלחת. האין זה הסימפטום של תקופת קורונה זו? עלינו לעשות מזה משהו. כל יוזמה טובה ומבורכת. אף על פי כן, נהננו מיין מבעבע שהביאה בפ, בחזרה המהירה לשגרה, למוכר מן העבר, אנחנו נשארים יצורים של הרגל.
כל הכבוד לאנקה, שהעזה לקחת על עצמה את האתגר של הפורמט החדש וליצור מקום למפגש ערב טבעי.
