החגים בפתח. בין קניית מתנות למארחים לבין מדידת בגדים חדשים, אצל אנשים רבים מתעוררות גם תחושות קשות של לחץ, מתח ואפילו חרדה. הישיבה סביב שולחן החג, בחלל סגור, עם קבוצה של אנשים שלא בהכרח בחרנו, גורמת לרבים מאיתנו לנהל מעין חשבון נפש פנימי ולשאול את עצמנו שאלות כמו – האם אני מסופקת ממה שהשגתי השנה? האם הגשמתי את היעדים שהצבתי לעצמי? החג מציף יחסי עבר ודינמיקות משפחתיות לא פתורות. לעתים קשה להימנע מהשוואה לאחרים, ולעתים קיים פער בין מה שההורים מספרים עלינו לבין מה שקורה באמת. לא פעם שמעתי ממטופלים על חוסר נוחות שחשו סביב השוואות שהתנהלו באופן לא רצוני מול אחרים סביב השולחן. ציפיות האחרים, במיוחד במצבים בהם האדם מרגיש שהוא לא נמצא במקום הרצוי עבורו (מבחינת זוגיות, עבודה וכו'), יוצרות חרדה ואי נוחות. הריחות, הקולות, האנשים הנוכחים וגם אלה שאינם – כל אלה מעוררים זיכרונות, חלקם זיכרונות קשים.
ההתכנסות סביב שולחן החג, על כל משמעויותיה, מלווה פעמים רבות בתחושת מועקה. לרוב, אנשים המרגישים כך לא מדברים על התחושות הקשות, ונאלצים להתמודד עם שילוב מאתגר של מצב רגשי קשה ורצון להסתיר את אשר על ליבם מחשש שהקרובים לא יבינו אותם, או יפגעו.
איך מתמודדים?
למרות שאין פתרון קסם או מתכון בטוח להתמודדות עם אתגרי החג, אני מאמינה שכדאי קודם כל לנסות להתרחק עד כמה שניתן מציפיות האחרים. כל אחד מאיתנו שונה מהשני, אין דרך נכונה לחיות את החיים ואין מטרות שנכונות לכולנו. מה בכל זאת אפשר לעשות כדי להקל על עצמנו? הנה כמה רעיונות:
1 – מודעות
קודם כל חשוב להבין איפה אנחנו עומדים, איך אנחנו מרגישים, ולא להתנתק מהסיטואציה. אם אני בוחרת לטוס לחו"ל במקום להגיע לארוחת החג, כדאי שאוודא עם עצמי שההחלטה הזו מתקבלת מתוך בחירה ומתוך תקשורת עם הסביבה. אם אני בוחר להגיע, כדאי שאבחר איך להגיע – עם מי, מתי, וכו'. לבחור את הדרך שלך, להיות נאמן לעצמך, לקבל את מה שיש ולנסות ללמוד להשלים עם הקיים.
2 – חמלה עצמית
רגש החמלה, להבדיל מרחמים, גורם לנו להיות טובים לעצמנו, להכיר באנושיות ובטעויות שלנו, ולדעת להקשיב לטעויות האלה בלי להקטין או להגדיל אותן. מי שקשה לו בחג, אני מציעה לו להיות סלחן כלפי עצמו ולקבל את המצב כמו שהוא. לא לנסות לשנות את התחושה, אלא להתבונן בה ולהבין שלפעמים יש מצבים בחיים שמעמיסים לנו על הנפש. אם ננסה להילחם בכך, רק נעצים את הקושי.
3 – פסיכותרפיה
אם החגים מציפים תחושות קשות של מועקה, לחץ או חרדה, ניתן לגשת לטיפול ו"לפרק" את זה: ממה נובעת החרדה? האם זה קשור לאדם ספציפי? אולי זה משהו משפחתי? אולי זו ביקורת שלי מול עצמי שנובעת מקולות ששמעתי בעבר? טיפול עשוי לסייע בהצבת גבולות מותאמים ובבחירה נכונה מתוך האפשרויות העומדות בפנינו. גם אם נבחר לא להגיע, חשוב לדעת מדוע – האם זו בריחה? האם מדובר בסביבה רעילה, ולכן זו בחירה בעצמי? את כל השאלות האלה ניתן להעלות בטיפול.
4 – טיפול קבוצתי
טיפול קבוצתי מאפשר לנו לפגוש אנשים המתמודדים עם קשיים דומים לשלנו ולהיעזר בכוחה של הקבוצה. במפגשי פסיכודרמה, למשל, נערכים פעמים רבות משחקי תפקידים. לקראת החג, המשתתפים מגיעים בלבוש חגיגי, מתיישבים סביב שולחן החג ומדמים את המתרחש בערב החג: מה הם מרגישים בכניסה? מה הם היו רוצים לספר לאחרים, ומה לא? לעתים מציבים ליד השולחן כיסא ריק, ושואלים – את מי אני מזמינה לכיסא הריק? ומה הוא אמר? לעתים אומרים בקול משפטים שלעולם לא נגיד בשולחן החג האמיתי. טיפול מסוג זה מסייע לנו להגיע מוכנים יותר לסיטואציה המורכבת. הטיפול מסמן את הפער בין הפנטזיה למציאות ומאפשר לאוורר כעסים ומתחים.
5 – טכניקות התמודדות
כדי להגביר את תחושת השליטה בסיטואציה, כדאי לתכנן מראש – עם מי אני בוחרת להגיע? האם אני נכנסת לבד? ליד מי אני בוחרת לשבת? מה נוח לי ללבוש? על אלו שאלות נוח לי לענות?
ניתן ליישם טכניקות המסוגלות להקל עלינו ברמה המיידית: תרגילי נשימה, מדיטציה, דמיון מודרך. ניתן לדמיין איך הייתי רוצה לראות את עצמי בשולחן החג, מעין מחשבה היוצרת מציאות. אפשר לשנן משפטים מחזקים כמו "אני בוחרת להגיע בדיוק כמו שאני עכשיו", "אני בוחרת לספר (או לא לספר) על...", "אני מספיקה כמו שאני". להבין מה אני באמת מרגישה, מה עובר עלי, ולקבל את המצב כמו שהוא כרגע. יש בי דברים שאני אוהבת, יש דברים שאולי הייתי רוצה שיהיו שונים. אם אני מקבלת אותם מול עצמי, אני יכולה בקלות רבה יותר לקבל אותם מול אחרים.
6 – הצבת גבולות
כדאי להגיע לערב החג מתוך הכנה וידיעה מה נכון לי להגיד ומה נכון לי לספר, מהם הגבולות הפנימיים והחיצוניים שלי. עד כמה אני מאפשרת חדירה למרחב הפרטי שלי? אם שואלים אותי שאלות אישיות כמו – "את בהיריון?", "התחתנת?", "יש לך חבר?" – האם אני חייבת לענות? לפעמים אפשר לחייך ולעבור הלאה. לעתים אנשים מרשים לעצמם להיכנס לתוך המרחב הפרטי, לנשק ילד קטן או ללטף לאישה בהיריון את הבטן. חשוב שנסמן את הגבולות שלנו ונגדיר את המרחב שלנו כך שיהיה כמה שיותר נעים ומותאם.
7 – בחירה באלטרנטיבות
לאנשים שנסיבות החיים הובילו אותם לבדידות ואין להם משפחה לחגוג איתה, אני מציעה לא להיכנע לקורבנות, ולחשוב על רעיונות יצירתיים. ניתן לחגוג באופן שונה ומיוחד, וליהנות גם בדרכים אחרות:
• להצטרף למשפחה של חברים או שכנים, ולראות בכך זכות להיפתח למפגש עם אנשים חדשים שפותחים בפנינו את ליבם.
• לנסוע לטיול בארץ או בחו"ל אם זה מתאפשר – סדנת יוגה ביוון, למשל.
• ליהנות ממרתון סרטים או סדרות עם ארוחה טעימה ומפנקת, כוס יין ושינה טובה – חוויה של לבד אך לא בבדידות.
אנחנו בוחרים את נקודת המבט שלנו. אנחנו יכולים לשקוע ברחמים עצמיים ולא לקבל את מציאות חיינו, או לקחת את הסיטואציה למקום של קבלה ותקווה לימים טובים יותר, ולהבין שהכול בחיים זמני, דינאמי ועשוי להשתנות.
