סיוע רגשי למפוני הבניין שנפגע בפתח תקווה
ב-16.6.25, בלילה שבין ראשון לשני, פגע טיל ששוגר מאיראן בבניין מגורים בפתח תקווה. מהפגיעה נהרגו ארבעה אנשים: בני הזוג יעקב ודסי בלו (77), דזי יצחקי (85) ושורדת השואה איבט שמילוביץ'(95). מאות מתושבי השכונה פונו מבתיהם, שנהרסו בעקבות הפגיעה. מאור כהן, מטפלת באמנות, ב-EMDR ומטפלת זוגית ומשפחתית, נקראה לתת סיוע נפשי למפונים ששוכנו בבית המלון הרודס בהרצליה. "הגעתי כשבוע אחרי שהתושבים התפנו מבתיהם", היא מספרת. "בשלב הזה הם כבר לא היו בהלם הראשוני, אלא בעשייה. הם היו עסוקים בלנסות להסתדר, להתארגן ולהתקדם. קיבלתי מהשפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) של פתח תקווה רשימה של אנשים, והתבקשתי ליצור איתם קשר ולבדוק מה שלומם".
ומה הם אמרו?
"היו כמה דברים שחזרו על עצמם: רבים מהם אמרו ששום דבר לא חשוב מלבד זה שהם נשארו בחיים, שיש להם מזל. חלקם אמרו – אני בסדר, אל תבזבזו עלי משאבים, תפנו למי שצריך אתכם יותר ממני. הם מאוד השתדלו לא להפיל את הסבל שלהם על אחרים, אבל הבלבול שלהם ניכר. זה מצב מאוד קשה, הם נעו בקיצוניות בין תקווה לייאוש, בין התרוממות רוח על כך שהם שרדו לבין ייאוש מאובדן הבית ודאגה לילדים שלהם שלא בטוב. ראיתי אנשים עם דמעות בעיניים, שפתאום משתתקים לרגע ונסוגים פנימה, ואז חוזרים לדבר. מן תחושה של בלבול, וקושי לזכור דברים שקרו להם".
איך הצלחת לעזור להם בתוך הבלבול הזה?
"בשלב מסוים ישבתי עם מישהי שמאוד התחברה לדברים מסוימים במפגש, ולמחרת היא התחילה לשלוח אלי אנשים. פתאום הוצפתי בפניות, בעיקר ממשפחות עם ילדים צעירים. ההורים התקשו לתווך את המצב לילדים שלהם, את היציאה מהשגרה והאובדן של הבית, זה היה מאוד טראומטי עבורם. השתמשתי ב-EMDR, בדמיון מודרך, ובטכניקות נוספות שעזרו להם להירגע ולמצוא שקט. נתתי להם כלים שהם יכולים להשתמש בהם בעצמם בשעת הצורך. שיקפתי להם את הפער בין הציפיות לבין המציאות – הציפיה שהכול יהיה בסדר ונמשיך לתפקד כרגיל היא לא מציאותית בשלב הזה וזה בסדר לסבול, זה בסדר להתאבל על אובדן הבית, זה נורמלי וזה ייקח זמן".
איך הרגשת כמטפלת בנפגעי מלחמה, כשבעצם את חווה את המלחמה בעצמך?
"אני מגיעה מאזור יחסית שקט בארץ, בעמק חפר. אמנם רצנו למקלטים אבל לא היו אצלנו נפילות באזורי מגורים, ובסך הכול הרגשנו מוגנים רוב הזמן. הרגשתי שיש לי מספיק חוסן כדי לתמוך באנשים שנפגעו ושיש לי מה לתרום להם. אני חושבת שכל מי שחווה אירוע כזה צריך ללכת לטיפול, לפחות לטיפול קצר מועד כדי לעבד את הטראומה עם איש מקצוע. לשבת בממ"ד, במקום שאמור להיות הכי מוגן, ופתאום כל הבית מתפוצץ סביבך והשכנים ממול נהרגים בממ"ד שלהם – זו חוויה טראומטית".
