חדשות, חידושים ועידכונים בניוזלטר של אלה

רוצים לקבל את הניוזלטר שלנו? מלאו פרטים

לא ספאם. ניוזלטר - הירשמו!

תודה רבה
הבקשה לא הגיעה... משהו לא תקין

הנתונים שמאחורי התמיכה

ניצולי שואה

"למרות הסיוטים, הטראומה והזיכרונות הקשים, הם נשארו בני אדם עם יכולת לאהוב, עם ערכים, עם היכולת לתת אמון במישהו. זה נס. זה מדהים". עמותת מרכז אלה מסכמת שנה של תמיכה בניצולי שואה

עמותת מרכז אלה הוקמה על מנת להעניק תמיכה נפשית לניצולי שואה יוצאי הולנד. עם השנים התרחבו תחומי הפעילות, אך לאורך כל שנות קיומה ממשיכה העמותה להעניק תמיכה נפשית מקצועית לניצולי שואה, במימון הרשות לזכויות ניצולי השואה.

לקראת יום השואה 2023, סיכמנו את נתוני הטיפול בניצולים במהלך השנה החולפת. מהנתונים עולה כי במהלך השנה הוענקו 127,000 שעות של תמיכה נפשית ל- 3,833 ניצולי וניצולות שואה. 74% הן נשים ו- 26% הם גברים, 1,720 מתוכם טופלו בביתם, 1,913 במסגרת קבוצתית כגון טיפול באמצעות בעלי חיים, גינון או מוזיקה, והשאר בקליניקות של מרכז אלה. השנה נפטרו 235 מטופלים ומטופלות. כל אחד מהניצולים והניצולות מלווה שנים ארוכות במרכז אלה.

"בליווי רב השנים של ניצולי השואה אנחנו פוגשים אנשים מרשימים וחזקים עם סיפורי חיים מדהימים, שעשו המון, הקימו המון, והמדינה דואגת לרווחתם. אין שום דבר שנוכל לעשות כדי לכפר על הכאב שלהם ועל מה שקרה, אבל יש הרבה נכונות, יצירתיות, גמישות, ורצון ללכת לקראתם ולעזור להם. אנחנו כעמותה המספקת טיפול, והרשות לזכויות ניצולי שואה, עושים את כל מה שאפשר" אומרת מרינה שטרק, עו"ס והמנהלת הקלינית במרכז אלה.

למרות שמספר ניצולי וניצולות השואה הולך וקטן, היקף השירותים והיקף שעות הטיפול בהם רק הולך ועולה. "כבר בתחילת דרכה של העמותה לפני למעלה מ-40 שנה, הבנו שניצולי וניצולות שואה זקוקים, מלבד צרכי המחייה הבסיסיים, גם לתמיכה נפשית. לצערנו 235 מטופלים ומטופלות שלנו נפטרו במהלך השנה האחרונה, מה שמהווה קושי עצום למטפלים והמטפלות שמלווים ומלוות אותם שנים ארוכות", אומר בני לייזר, מנכ"ל מרכז אלה.

עם הגיל, הצרכים של ניצולי השואה הולכים ונעשים מורכבים יותר. חלקם חווים ירידה קוגניטיבית או דמנציה, שבמקרים רבים מלוות במצוקה רגשית קשה ובתחושה של אובדן שליטה. מרינה מסבירה: "ברשות לזכויות ניצולי שואה מבינים את הצרכים המשתנים ומאפשרים לנו להעניק למטופלים טיפולים המתאימים למצבם, כמו טיפול בעזרת בעלי חיים, טיפול במוזיקה, טיפול בתנועה ועוד.

העלייה בהיקפי התמיכה נובעת גם מהשינוי באורח החיים של הניצולים: בעוד בצעירותם הם היו עסוקים בהקמת המדינה, בעבודה, בגידול ילדים ובפעילויות פנאי, היום הם מבוגרים, חלקם מוגבלים פיזית ולחלקם קשה לצאת מהבית. במקביל הם נאלצים להתמודד עם אובדנים נוספים – כי ככל שהשנים חולפות, כך הסיכוי לאבד בני משפחה, חברים, בן או בת זוג ואף ילדים, הולך וגדל. השילוב של הריק שנוצר, ההיחלשות הפיזית והקוגניטיבית והאובדנים, מציף מחשבות וזיכרונות מהעבר, ומעורר מצוקה רגשית".

1,720 ניצולים וניצולות טופלו בביתם. המטפלים מגיעים לביתם של הניצולים במקרים בהם למטופלים קשה להגיע לקליניקה, בשל מגבלה פיזית או רגשית. לדברי מרינה, הטיפול לא מתמקד רק במה שקרה בשואה. "אני מדמה את זה להליכה לבריכה: אתה יכול לשבת ליד הבריכה, אתה יכול לבדוק את הטמפרטורה של המים עם האצבע, להכניס רגליים, לשחות, לצלול או רק להסתכל. אנחנו נתמקם עם המטופל במקום שנכון לו ובקצב שנכון לו. במקרים רבים, היות שיש קשר אמון שמאפשר מרחב, מתאפשרת לאט לאט בדיקה של המים וכניסה אליהם, ותמיד נעשה את זה ביחד עם המטופל. יש מטופלים שעברו חוויות קשות ונמנעים מלדבר עליהן. לפעמים מדברים על זה בעקיפין, ולפעמים המחשבות עולות בהקשר לאירועים יומיומיים. כשמדברים בתקשורת על שינויים דרמטיים במדינה, החרדות של ניצולי שואה מוחשיות מאוד. הטיפול נותן מזור לכאב שלהם ומאפשר הרבה שלווה. רבים מהניצולים התנחמו בעצם הקמתה של המדינה, זה חלק אינהרנטי מהשיקום שלהם –  זו התקומה. רבים מהם מרגישים שבזכות הקורבנות שמשפחתם הקריבה, נבנתה המדינה. לכן הם מאוד כואבים את הקרע בעם וחרדים לגורל המדינה".

"אני חושב שזו זכות לטפל בהם", אומר בני לייזר, מנכ"ל מרכז אלה. "בעתיד הנראה לעין לא יהיו עוד ניצולי שואה. זו זכות להכיר אותם ולשמוע את קורותיהם. הסיפור של השואה לא מגדיר אותם, הם הרבה מעבר לזה. מדובר באנשים מעוררי השראה ששרדו מציאות בלתי נתפסת ולא איבדו צלם אנוש. זו בעיני הגבורה האמיתית: למרות הסיוטים, הטראומה והזיכרונות הקשים, הם נשארו בני אדם עם יכולת לאהוב, עם ערכים, עם היכולת לתת אמון במישהו. זה נס. זה מדהים".

לפנייה לתמיכה נפשית במימון הרשות לזכויות ניצולי שואה, ניתן לפנות למרכז אלה בטלפון 03-6910921.

לבירור אודות זכויות של ניצולי שואה ניתן לפנות לרשות לזכויות ניצולי שואה.

מאת
עדי רשף
מנהלת תוכן
תודה רבה לך!
אופס... משהו השתבש בשליחת התגובה. נסו שוב מאוחר יותר
חזרה